אלי כהן - הייתכן? (1977) {מעלה דודי פטימר}

אלי כהן - הייתכן? (1977) {מעלה דודי פטימר}

דודי פטימר

55 лет назад

694 Просмотров

האזנה מודרכת לתקליטו המלא של יוצר וזמר הרוק הירושלמי המנוח אלי כהן, בליווי התחקיר המלא, כלהלן:


במשך שנים רבות סיפורו של מוזיקאי ומשורר הרוק אלי כהן (1953-1976) נותר תעלומה לא פתורה בתולדות הרוק הישראלי. כהן, יליד ירושלים, נחשב להבטחה גדולה בשמי הרוק בשנות ה-60 וה-70: הוא החל את דרכו בלהקות קצב ירושלמיות ("בקבוקי החלב", "האינטרנציונל החמישי" ו"ספקטרום"), ואת שיריו הראשונים יצר במסגרת גרעין יפה נוף בתקופה שנמנה עם מקימי קיבוץ כפר חרוב. למרות שעבר בהצלחה בחינות ללהקה צבאית – בחר כהן להתגייס לנח"ל עם חבריו לגרעין. כתיכוניסט נהג להסתובב עם גיטרה ולנגן לחבר'ה, ילד פרחים אמיתי עם חולצות צבעוניות ושיער ארוך.



בשירותו הצבאי, בטירונות, פגש באהוד בנאי, אז מוזיקאי אנונימי לחלוטין, שהושפע מאד מנגינתו של כהן שנתפס בעיניו כג'יימס טיילור מקומי והשניים ניגנו יחד וקבעו להיפגש. אחרי מלחמת יום הכיפורים ניסה כהן לפרוץ: הוא קיבל הצעה לנגן כגיטריסט עם אריק איינשטיין אך זה לא יצא לפועל; פנה לידידיו מהרדיו שניסו לעזור – אך לא הצליח לקבל הזדמנות; ומשראה שלא הולך לו בארץ – החליט לנסות את מזלו באמסטרדם.


כשבוע לפני שנסע, הקליט כהן בחנות למוצרי אלקטרוניקה של חברו מספר שירים על טייפ סלילים כדי לחלק קסטות למפיקים בחו"ל בתקווה שיתעניינו להחתים אותו על חוזה. בסוף 1974 הוא נסע להולנד והחל להופיע עם שירים מקוריים וגרסאות כיסוי לשירי פולק-רוק שאהב במועדונים מקומיים וברחובות. שם גם פגש בשנת 1975 באהוד בנאי, שגם נסע לחפש את עצמו שם, והשניים ניגנו ושרו יחד.


כדי להתפרנס עבד כהן בעבודות מזדמנות (מוכר בחנות בדים, עובד בצ'יפסייה) וניסה להתניע את הקריירה המוזיקלית. בין לבין הצטרף לקומונה ה"היפית" של במאי הקולנוע הישראלי ז'אק קתמור (עבר באותה את להולנד) והעצים את התמכרותו לסמים (מנהג שהחל עוד במהלך שהותו בישראל, אך החמיר ביתר שאת באמסטרדם).


ברגע של דיכאון, ייאוש ואכזבה מחוסר יכולתו למנף את הקריירה המוזיקלית ולשכנע מפיקים בשיריו – ניסה כהן להתאבד בבליעת כמות מופרזת של כדורים. למזלו נתפס בזמן ו"רק" אושפז בבית החולים. בפעם השנייה, ב-4 ביוני 1976, קפץ אל מותו מהגג. הפעם לא היה מי שיצילו. בן 23 היה במותו.


במכתב שהותיר ונפתח לאחר מותו, הוריש כהן לחבריו את הגיטרה החשמלית שלו. חבריו מכרו את הגיטרה ובכסף מימנו שעות אולפן בעזרתן הוסיפו נגינת כלי נגינה לשירי הסקיצות שהקליט בטרם נסיעתו לאמסטרדם ובשנת 1977 הוציאו את השירים על גבי תקליט שיצא ב-150 עותקים בלבד והופץ לחבריו, מתוך מטרה להגשים את חלומו של כהן – אם לא בחייו אז במותו.


במשך שנים רבות סיפורו של כהן נותר כתעלומה לא פתורה, אך בקרב חבריו מורשתו חיה תמיד. בשנת 1987 הקליט אהוד בנאי יחד עם להקת הפליטים את אלבומו הראשון, וכתב והלחין את אחד השיריו הבולטים בו, "דם", על סיפורו של אלי (בנאי כינה את כהן בתואר "ניק דרייק הירושלמי"). אגב, בת דודתו של אלי היא אמו של המוזיקאי עידן רייכל.


בערוץ זה תוכלו להאזין לאלבומו המלא של אלי כהן, לתכנית שהקלטתי ברדיו 103fm אודותיו (תוך שיחות עם חבריו) ובכתבה שפרסמתי ב"מעריב" על סיפורו:


להאזנה להסכת "מילים ולחן" ב-103FM על אלי כהן : https://shorturl.at/EkmBv


לקריאת הכתבה ב"מעריב": https://www.maariv.co.il/culture/music/Article-1104491


להאזנה לאלבום כולו: https://www.youtube.com/watch?v=zm4a0Cxfv-Q&list=PLPh0HmQLIVqPUXLen-0lL4e7rRpxl3sjM



תחקיר: דודי פטימר - חוקר המוזיקה הישראלית


*תודה מיוחדת לאילון מיכאלי, גבי לביא, הלה שגיא, תמיר פאול ונופי פפר (חברי וידידי נעוריו של אלי) על הסיוע בהכנת התחקיר. תודה ליהונתן (חיליק) נדב ולאילון אוהב-עמי, חברי החבורה של אלי, על הסיוע בליקוט חומרי הארכיון והמידע.
Ссылки и html тэги не поддерживаются


Комментарии: