לאור יום ומול המצלמות - קטטה אלימה בקריית גת

שמישהו יעשה לנו סדר
אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? הרבה מאוד. הלילה הזה כולנו מסובים, טעונים ודרוכים סביב שולחן ליל הסדר, אבל סדר של ממש אין. החברה הישראלית גועשת מבפנים ומבחוץ, הדעות במחנות הולכות ומקצינות והסכנה מבית אורבת לנו מעבר לפינה.

זה לא ישראל, זה מצרים. על פי חכמת הקבלה, "מצרים" היא שם של מצב פנימי המבטא יחסים עכורים בין בני האדם. מיץ-רע, תמצית הרוע האנושי. בחברה הישראלית בימינו, מצרים באה לידי ביטוי בהרגשת שנאה עצומה הדדית בין כולם. לא רק בין המפלגות היריבות, אלא בשנאה שמתפשטת במשפחות, בין בני זוג, ברשתות החברתיות, בין ילדים ונוער, בכבישים, בבתי החולים, איפה לא? בכל חוג בחברה הישראלית שוררות יריבות ואיבה.

האגו הגדול שלנו הוא "פרעה" שמולך ביחסים בינינו, הוא שולט בנו ביד רמה עד שאנחנו שוקעים ב"מיץ הרע" מיום ליום. אין שום סימן באופק לכך שאנחנו קרובים ליציאת מצרים, ליציאה להרגשה של חירות בזמן הווה. אם ביציאת מצרים המקראית הרגשנו שייכים לעם אחד, התלכדנו יחד נגד פרעה, נגד יצר הרע שהפריד בינינו, היום אנחנו כלל לא מכירים ביצר הרע שבנו. מבחינתנו הרע הוא מי שנגדנו: מי שבעל עמדה פוליטית מנוגדת לנו, מי שחי באמונה אחרת לשלנו, מי שהשקפת עולמו הפוכה לשלנו. האחר הוא הרע ואותו צריך לעקור.

אבל "כל הפוסל במומו פוסל", והאויב האמיתי שלנו הוא אנחנו עצמנו, האגו שלנו. אנחנו רחוקים מאוד מהתובנה הזאת ולפנינו עוד שלבים רבים של הכרה ברע, באגו המושל בנו שכל כך קשה לנו לאמוד איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר.

בסופו של דבר ממצרים יוצאים רק יחד. רק כשנעקור מתוכנו את שנאת האחים, את החולי שזולל כל תא בריא בגוף החברה שלנו. לשם כך אנחנו זקוקים לכוח נגדי, כוח חיובי, כוח עליון. רק הוא – ולא שליח – יכול לרומם אותנו מעל הטבע האגואיסטי שלנו, לגאול אותנו מהגלות החשוכה ולהוציא אותנו ממצרים לארץ ישראל – לרצון להיות מכוונים ישר לאל, לכוח האחד, היחיד והמיוחד.

אם לא נלך בדרכם של חכמי הלב שכבר סללו עבורנו את הדרך, המקובלים שהתוו לנו שיטה לאחדות, אם לא נחוש צער על מצבנו ונתגבש בתפילה לשינוי, אם לא נלמד לפתח נטייה לתיקון הפילוג הנורא - אז נמשיך להחריב כל חלקה טובה, נהרוס את המדינה שלנו והארץ הפורחת תחזור להיות שממה. היחסים בינינו יהפכו יבשים כמו מדבר ואולי הצימאון הרוחני יהיה זה שיעורר בנו דרישה.

למרות נימת הייאוש הזו אני מלא תקווה. אני מודע לזה שרגע לפני שמפציע עמוד השחר, יש חושך גדול. לכן אני ממשיך במלוא המרץ לקרוא לחיבור ואהבת הזולת, ממש כמו שאני כותב עכשיו. אני משתדל להסביר בכל הזדמנות שעלינו להתאחד כאיש אחד בלב אחד, כי רק כך נקבל את התורה. ומה הכלל הגדול בתורה? "ואהבת לרעך כמוך".

אני מאחל לעם שלי יותר רגש והבנה, להיזכר שאנחנו עם קטן מוקף עמים רבים שרוצים להזיק לנו ולהרוס אותנו ורק אם נתקשר בינינו נינצל ונשרוד. כל התקשרות לבבית בינינו יכולה לעורר בינינו כוח חיבור גדול, כוח עליון טוב ומיטיב שיכול להפסיק מעכשיו לעכשיו את כל המלחמות בינינו, להעביר אותנו ממריבה לישועה. חג שמח!

עצוב שבעולם יש אנשים רעים כאלה

מביישים את הקהילה הגאה 😂

צריך משמר לאומי שיפתח את הצורה ואת הכיס לסוג הזה של העבריינים ולא רק לערבים

אני בעד אנרכיזם ובעד ליברליזם

צריך לעשות הפגנות כדי שהממשלה תסבסד מיחזור

זבל אנושי

איפה השוטר שהצליף בילדה? על אלה הוא לא מעז להרים יד

ومن ءاياته
الليل والنهار والشمس والقمر
لا تسجدوا للشمس ولا للقمر
واسجدوا لله اللذي خلقهن
إن كنتم إياه تعبدون
فإن استكبروا
فاللذين عند ربك
يسبحون له بالليل والنهار
وهم لا يسئمون
ومن ءاياته
أنك ترى الأرض خاشعة
فإذآ أنزلنا عليها المآء
اهتزت وربت
إن اللذي أحياها لمحيي الموتى
إنه على كل شيء قدير
إن اللذين يلحدون في ءاياتنا
لا يخفون علينآ
أفمن يلقى في النار خير
أم من يأتي ءامنا يوم القيامة
اعملوا ما شئتم إنه بما تعملون بصير
إن اللذين كفروا بالذكر لما جآءهم
وإنه لكتاب عزيز
لا يأتيه الباطل
من بين يديه ولا من خلفه
تنزيل من حكيم حميد
ما يقال لك
إلا ما قد قيل للرسل من قبلك
إنك ربك
لذو مغفرة وذو عقاب أليم
ولو جعلناه قرءانا أعجميا
لقالوا
لولا فصلت ءايته أعجمي وعربي
قل
هو للذين ءامنوا هدى وشفآء
واللذين لا يؤمنون
في ءاذانهم وقر وهو عليهم عمى
أولآئك ينادون من مكان بعيد
ولقد ءاتينا موسى الكتاب
فاختلف فيه
ولولا كلمة سبقت من ربك
لقضي بينهم
وإنهم لفي شك منه مريب
من عمل صالحا فلنفسه
ومن أسآء فعليها
وما ربك بظلام للعبيد
🕊

תותח המוכר

עד מתי רשעים יעלוזו, בהצלחה משטרת ישראל ,לנקות את הזבל במדינה

מיץ של הזבל שרוצים לחיות על חשבון אחרים

איזה טמבלים

חירבן אותם 😂😂

שלום כהן מקריית גת...מחחח בטח מצביע מרץ, השמאלנים האלה הכי אלימים.

דרוש לנו נס לאומי

האויבים שלנו יושבים בצד נשענים על הקיר, מגלגלים בין האצבעות שרשרת תפילות ומעבירים את הזמן בפרשנות והימורים על גורלנו. בגדול הם מבסוטים לאללה ממה שקורה בישראל, הם רק שואלים את עצמם אם כדאי לגמור איתנו עכשיו כי אנחנו עסוקים בלגמור אחד את השני וזה יהיה די פשוט, או לחכות שנתפרק סופית ואז בכלל זה יקרה בקלות. אם היו לשכנים קסדות מתכת על הראש, היה אפשר להתבלבל ולחשוב שהם הצבא הרומאי שחונה מול חומת ירושלים בתקופת בית שני.

"בתחילת המצור על ירושלים, כשראו הרומאים את היהודים נלחמים זה בזה בתוך העיר, ראו בריב שבין שורות אויביהם ‏מתנה מן השמיים היו כולם משתוקקים לעלות על העיר" – תיעד בזמן אמת ההיסטוריון יוספוס פלביוס – אבל אספסיאנוס הקיסר אמר, "חכו קצת, עוד מעט יימצאו אויבים במספר קטן יותר לאחר שיתבזבזו במאבקם".

הקיסר אספסיאנוס הימר נכון. בית המקדש נחרב בקלי קלות, ואנחנו גורשנו לאלפיים שנות גלות. אחר כך חזרנו, וכאילו היה איזה קפל קטן בזמן – שוב אנחנו באותו מצב כאן; עם אותה איבה בעיניים, רק התירוצים לשנאה השתנו בינתיים.

האם היהודים בתקופת בית שני ידעו שהרומאים עומדים בפתח וההתכתשות האכזרית בינינו משחקת לידיים שלהם? ידעו, ולא יכלו להפסיק לריב. היום אנחנו מבינים שהריב בינינו מסכן את המדינה שהוקמה בדם, יזע ודמעות רק לפני שבעים וחמש שנה? מבינים. אבל הרגש חזק מההיגיון, השנאה חזקה מכל עובדה.

בכל מקרה, התאחדות לצורך התנגדות לאויבים גם לא הייתה עוזרת לנו. לא אז, לא היום; אף פעם היא לא הועילה. הנה בהקמת המדינה הסכמנו לאחד כוחות, לשלב את קבוצות הלוחמה לצבא חזק שיוכל להגן עלינו כמו שצריך, וכבר התרחש קרע נורא שעד היום לא נרפא: "פרשת אלטלנה".

הרב קוק והרב יהודה אשלג, שני ידידים מקובלים שחיו באותה תקופה חזרו והזהירו: ההתאחדות הלאומית שבאה רק מתוך בריחה מסבל ולחץ חיצון, תתהפך עלינו לרעה.

"המעט שנשאר בנו מהאהבה הלאומית אינה טבועה בנו מבחינה חיובית, כרגיל בכל האומות, אלא שנתקיים בתוכנו מבחינה שלילית: הוא הסבל המשותף, שכל אחד ממנו סובל בתור בן האומה, שזה הטביע בנו הכרה וקרבה לאומית מבחינת קרבת אחים לצרה. והוא גורם מן החוץ", הסביר הרב יהודה אשלג במאמרו "האומה". "מידת החימום שבהתאחדות כזאת מספיקה רק להתלהבות לשעתה, אבל בלי כוח ועוצמה, שנוכל לחזור ולהיבנות על ידה בתור אומה הנושאת את עצמה. כי איגוד, המתקיים מתוך גורם חיצוני, אינו איגוד לאומי כל עיקר".

והרב קוק כתב: "האחדות, שבאה מפני דרישת טובתו של כל יחיד, למטרת אהבת כל יחיד לעצמו היא אחדות מקרית, שיסודה היא אהבת הפרט העצמית, ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות שבאה מצד ההכרה, בערך התכלית העליון, שבא רק על ידי שלום הבריות, יסודה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים, וכרבות ימיה כן תוסיף להתגדל ולהתחזק".

אף אחד לא הקשיב להם אז, ספק אם ישמעו עכשיו. אולי הפסח המתקרב, חג הנס הלאומי שלנו, זה שהוציא אותנו ממצרים, יחזור ויחלץ אותנו שוב, מהשנאה הגדולה ישר אל אהבת אחים נפלאה.

המוכר עשה בשכל הריץ אותם יפה מאוד עבריינים לא הייתי קורא להם באו לעשות תמונה ויצאו כנוסים ב 400 אלף חחחח

זה ליד פיצה שמש

איזה נמושות באמא שלי זה עבריינים? המצב רע

אבל מה הבחור יצא גבראם אשכים של בת יענה . אם הבוס לא מעלה לו את המשכורת נחרר לו תבטן....😇

למה לא מחסלים את כל העבריינים האלה ?

אני רואה פה אדם שהגן על נפרנסה שלו

איזה בריחה הם דפקו כאשר ראו את הבחור דרוך ומוכן לכל תרחיש 😂

עלק עבריינים קוראים לעצמם

נקנסו 400 אלף שקל חחח
טיפשים

אספתם מספיק , אתם עדיין לא רוצים לשלם ? וליהות דו פרצופי "ודתיות" , אתם יודעים את הכללים ... פיקוח ילודה בגובה

לא לכלא, לפח של הזבל, בלי דופק בבקשה.
הנה לכם, המיץ של הזבל של המדינה שלנו.

למה זה טוב לנו לראות את זה? למה זה עוזר תורם?

וואלה בחור לא פרייאר ביכלל

פחדנים כאלה ״ עבריינים ״

הסכסוך הפנימי בעם, מתדלק את האלימות כלפי ישראל.
מי שעוקב אחר הדיווחים בתקשורת לא יכול שלא לזוז בחוסר נוחות עקב העלייה החדה בתוקפנות החברה הערבית כלפי היהודים. דרישה לתשלום פרוטקשן, כבר לא רק בצפון ודרום הארץ, אלא גם בתל אביב, פתח תקווה וערים נוספות. בשבועות האחרונים הגיעו אלפי פעילים פרו-פלסטינים לשטח קיבוץ מגידו בדרישה שהקיבוץ ישיב להם את אדמותיו שלטענתם נגנבו מהם ב-1948. הם משמידים את שדות הקיבוץ, מבצעים ונדליזם ומאיימים באלימות על תושביו.
מבחינת הערבים דרישתם לקרקעות היא לגיטימית, מאחר שבעבר היו מאוכלסים בהן ערבים. ומצידנו ברור שאם נתחיל בהחזרת שטחים, מהר מאד נשאר ללא מדינה. סביר להניח שמשנה לשנה המצב בינינו לבינם רק יוסיף ויחמיר, ואילו יריעת התמיכה והלגיטימציה הבינלאומית לטענותיהם רק תלך ותתרחב על חשבוננו.
מה עלינו לעשות? שינוי פנימי ביחסים בינינו בתוך עם ישראל. כשאנחנו שואפים להגברת הקרבה, האמפתיה והערבות ההדדית בינינו, אנחנו מנצחים את כל הפורעים הקמים עלינו לכלותינו. למה? משום שאנחנו פועלים לפי חוקי הטבע העליון, וכתוצאה ישירה מכך כל הטענות והתביעות על הארץ פשוט יעלמו.

קריית גת איפה אוד. עיר איפה שאני גר😂

צדיק כתמר יפרח כארז הלבנון ישגשג

אנו תושבי העיר מיתנגדים לשלם היטל שמירה ודמי חסות לפורקי עול חסרי אחריות

אלו לא עבריינים
אלה ערסים ממוצעים

מדינה של ערסים

בורר שהיה לו סכין באמת שכבר מפחיד להיות בישראל

עבריינים צעצוא. באו עם קפוצ'ונים וקיבלו דקירות😂😂😂👍👍👍👍👍👍👍

בואנה המוכר יש לו ביצים..איך רץ עליהם 😊

ואיפה השוטרים?..

ערסים...

חחחחחחח איזה גבר היניב הזה

חולה נפש בושה אתם לא גברים זה אנשים שהיו ילדים קטנים תמיד עשו דברים רעים ויצאו אנשים רעים פושעים

patse

יש כיפה הכל טוב

אני גר בקרית גת

הכי נכשלים שראיתי בחיים שלי 🤣

ברחו עם זנב בין הרגליים.

איזה ליצנים